דף בית
 
 
אודות
 
 
צור קשר
 
 
מומחים
 
 
מאמרים
 
 
השתלמויות
 
 
פרסום
 
 
מוצרים
 
 
פורומים
 
 
חדשות בענף
 
 

 

השפעת נמלי הים על שרשרת האספקה והתל"ג
פורסם בעיתון לוגיסטיקה
03/02/08
על השאלה מה עושים כדי לשדרג את הנמלים ואת הכלכלה הישראלית, דובר בהרחבה בוועידת העסקים SCM השביעית, שנערכה ביוזמת הפורום הישראלי לניהול שרשרת האספקה, מייסודו של הפורום הישראלי לתפעול.
 
משרד התחבורה לקידום שרשרת האספקה
לקדם את שירותי הניידות והלוגיסטיקה שיתרמו לשיפור הצמיחה בישראל. לפני מספר שנים
גדעון סיטרמן, מנכ"ל משרד התחבורה, אמר בוועידה כי משרד התחבורה שם לעצמו כמטרה
במשרד התחבורה לא הכירו בחשיבות שרשרת האספקה ולא הבינו את המשמעות של אינטגרציה ואופטימיזציה של השרשרת להגדלת התפוקות במשק. היום החשיבות של השרשרת מובנת יותר, והמשרד יפעל לקדם את הנושא .סיטרמן הבטיח כי הדברים לא יישארו ברמת סיסמא, ועצם העובדה שההנהלה הבכירה של המשרד שמה לה למטרה את נושא שירותי הלוגיסטיקה, מעידה על כך שהמשרד מכיר בחשיבות הנושא ופועל לקידומו.
 
 
 
לאחרונה פורסם לראשונה דוח של הבנק העולמי, אשר מציב את המשק הישראלי במקום ה-33 בעולם, מבין 145 מדינות, מבחינת היכולות הלוגיסטיות של המדינה. מחברי הדוח מסבירים כי המצב המתואר בו נועד לשקף את המהירות והיעילות שבהן יצרנים בכל מדינה ומדינה יכולים להעביר את הסחורות שהם מייצרים. המצב משקף בעצם את מידת התחרותיות של כל מדינה. יש חשיבות רבה לדירוג הזה, במיוחד למדינה כמו ישראל, אשר רוצה להתקבל כחברה ב- OECD. הדירוג מאפשר להנהלת המשרד להבין היכן הם ממוקמים בעולם ולאן הם רוצים להתקדם. אגב, על פי הסקר, במקומות הראשונים במדד היעילות הלוגיסטית נמצאת סינגפור, ואחריה הולנד. במקום ה- 11 נמצאת אירלנד. ספרד במקום ה-26. מדינות יוון ופורטוגל נמצאות מעל ישראל בדירוג. באופן יחסי למדינות המערביות ישראל איננה ממוקמת במקום תחרותי. שינוי מעמדה של ישראל בדירוג תלוי בשיפור הזמינות וכושר התחרות של השרשרת הלוגיסטית, אשר יתרמו גם לשיפור התל"ג. רק עם קבלת תל"ג של 35,000 דולר לנפש תוכל המדינה לספק שירותי חינוך, בריאות ורווחה במידה הנחוצה. 
 
הנמלים לב הכלכלה
לדברי סיטרמן, נמלי חיפה ואשדוד מהווים מוקד וצומת חיוני והכרחי ליכולת שלנו להציף ערך וליצור מצב שבו המדינה תתעשר והתל"ג יעלה. "הנמלים הם למעשה הליבה של כל המערכת הכלכלית של ישראל, ומתפקידה של הממשלה לדאוג לכך שהעסקים יפרחו והתפוקות במשק יעלו, ולא להפריע לעסקים", אומר סיטרמן. על פי הנתונים הסטטיסטיים, קרוב ל-99% מהכלכלה הישראלית "חיה ונושמת בקצב של הנמלים". לשם הדגמה עד כמה הכלכלה תלויה בפעילות הסדירה של הנמלים, סיפר סיטרמן כי במשבר האחרון, שהיה בחודשים מאי-יוני 2007, נפגש עם תעשיינים רבים אשר סיפרו לו על הנזק שהשביתה גורמת למפעל, לייצוא ולמדינה. במיוחד נגע ללבו הסיפור של מפעל "יהודה רשתות". המפעל זכה במכרז לייצור רשתות מגן סביב כור אטומי המייצר חשמל בארה"ב. במכרז התמודד המפעל מול חברות ענק מארה"ב ומקנדה. לביצוע העבודה בלוח הזמנים שנקבע ישנה חשיבות רבה, כי בארה"ב נותנים הזדמנות רק פעם אחת. אם המפעל ייכשל ולא יבצע את הפרויקט בזמן בשל עיכוב במשלוח הסחורה מהארץ בעקבות השביתה בנמלים, אזי הסיכוי לזכות במכרזים אחרים הוא נמוך, וההפסד למפעל ולמדינה יהיה רב.
מנהל אחר של אחד המפעלים בתעשייה הקיבוצית סיפר כי הם זכו במכרז לאספקת מוצרי פלסטיק לאוסטרליה, שבו התמודדו מול יצרנים מטורקיה ומסין. הגשמת המכרז הייתה תלויה ביכולתם לייצא מישראל, ונוסף לכך עיכוב בייצוא היה מוביל לפיטורי עשרות עובדים במפעל, אמר.
 
בשל החשיבות הרבה שיש לשיפור התפעול בנמלים לגבי הצמיחה הכלכלית הוחלט על הקמת ועדה משותפת לנמלי הים, לחברות ההובלה, לתעשיינים, ליבואנים, לנציגי חברות הספנות ולכל מי שרוצה לעזור. עם חברי הוועדה יושבים אנשים מחברת "בנטו יועצים". חברי הוועדה נפגשים מדי שבוע ומנתחים את כל תהליך שרשרת האספקה, מהרגע שהסחורה מגיעה לארץ ועד הגיעה למחסן היבואן, או מהמחסן של היצואן ועד שהסחורה מגיעה ללקוח. המטרה היא למצוא את נקודות התורפה ואת הדרכים לייעול התפעול של הנמלים. פעילות הוועדה חשפה "מערכת פרימיטיבית ברמה שלא מתאימה למדינת הייטק, למדינה של תעשיות ביטחוניות מפוארות, למדינה שבה הנמלים הם מרכיב חשוב כל כך בכלכלה. הנמלים קיבלו ציון בלתי מספיק. אסור להשלים עם המצב. אם לא נבין את התהליך, לא רק שנהיה בינוניים, אלא נתחיל להידרדר", אומר סיטרמן. "כעת, כאשר יש נתוני דירוג, נחליט כל שנה לאן אנחנו רוצים לשאוף. כאשר יש כשלי שוק, המדינה צריכה להתערב על מנת לשפר. עלינו ללמוד כיצד לפעול ממדינה כמו הולנד, שכלכלתה מבוססת על היותה שער לאירופה. אנחנו עושים פיילוט לשינוי השיטה שבה הנמלים עובדים. הרעיון הוא להרחיב את שעות הפעילות בנמלים ולעבוד 24 שעות ביממה כדי ליצור ערך מוסף לנמלים. אין בשיפור התהליך משהו מתחוכם, אלא רק עבודה סיזיפית, שיתוף פעולה והורדת האגו של הפקידים", מבהיר סיטרמן ומוסיף כי לצד התהליך שבו המערכת תעבוד סביב השעון צריך לדאוג לשיתופי פעולה עם גורמים רבים, כולל גורמי ממשלה, ואכן הם זוכים לאוזן קשבת גם באוצר. כדי להגיע לתפוקות גדולות יותר דנים בכל נושא שיכול ליצר יותר ערך לאורך השרשרת. במקום שנמצאו חסמים - פועלים להסרתם וכן פועלים לניצול מיטבי של כל שרשרת האספקה, כולל ציוד כבד, משאיות, רציפים, תובלה, מחסנים עורפיים ועוד. משרד התחבורה, היבואנים והיצואנים יעשו הכול כדי ליצור תהליך שיש בו ערך מוסף, שבו יהיה יותר קל לעשות עסקים. "אני אופטימי שהכול ייעשה בהסכמה ושהתהליך יצליח", מסכם סיטרמן.
 
 
 
תכניות פיתוח נמלי ישראל
למרות הגידול בפריון העבודה בנמלים, מ-600 TEUל-3,000 TEU למטר רציף בשנים האחרונות, ולמרות הצפי להמשך השיפור בתפעול של הנמלים בקצב של 25% לשנה, הביקוש בשנים הבאות אינו עונה על ההיצע. על השאלה כיצד יש לפעול ולשפר את הפעילות של הנמלים ולספק את ההיצע הנדרש, ענה בוועידה שלמה ברימן, מנכ"ל חברת נמלי ישראל. לדבריו, היעד הראשון הוא להעמיד תכנית אב אסטרטגית לפעילות הנמלים ב-50 השנים הבאות. התכנית תוביל לפיתוח הנמלים מתוך הכרה שהם מהווים חוליה חשובה ביותר בשרשרת הלוגיסטית, אולם כיום הם החוליה החלשה, שנראית בעייתית ומסובכת. "מעבר לראייה לטווח ארוך, ידענו שעלינו להעמיד תכנית לפיתוח מידי ותכנית אב גם בראייה ל-10 שנים קדימה, כאשר גם אותה יש לבחון מפעם לפעם מחדש על מנת להבטיח את התאמתה למציאות המתפתחת", אומר ברימן.
 
 
 
"בהשוואה למדדים בינלאומיים, אנחנו בהחלט נמצאים בפיגור של השקעות בתשתיות בנמלים, בדומה לפיגור בהשקעות בתשתיות לאומיות אחרות. פיתוח הנמלים מחייב גם התייחסות לשמירה על עתודות מספיקות של קרקע ותשתיות אחרות לפיתוח עתידי. המשך פיתוח הנמלים מחייב פיתוח של עורף לוגיסטי. ללא הבטחה לקבלת אלפי דונמים בעורף הלוגיסטי לא ניתן יהיה להמשיך ולפתח את הנמלים. צריך להבטיח מספיק שטחים לפיתוח לאומי ללא פגיעה באינטרסים אחרים, כמו איכות סביבה. יש למצוא את האיזון הנכון בין הדרישות לתשתיות של הגופים השונים. אורך קו החוף הימי של מדינת ישראל הוא בסך הכול 197 ק"מ, מהם 155 ק"מ כבר תפוסים, וישנם עוד 20-30 ק"מ של שמורות טבע. רצועת החוף הנותרת בפועל להקמת נמל עתידי היא מצומצמת ביותר". הוא מוסיף ואומר כי באשדוד ובחיפה וגם בסביבת תחנת הכוח בחדרה, המשמשת כנמל לפריקת פחם לתחנת הכוח, השטחים לפיתוח הנמלים מצומצמים ביותר. נוסף לכך, אי אפשר להסתכל רק על הנמל עצמו. צריך לקחת בחשבון גם כיצד הנמל מקושר לתשתיות העורפית שלו ולתשתיות האחרות במדינה. בתקופה הקרובה צריך להשקיע כמיליארד דולר בפיתוח התשתיות בכל אחד מנמלי חיפה ואשדוד. 
 
ב- 15 השנים האחרונות חל גידול ממוצע של כ- 9% לשנה בתנועת המכולות בנמלים בארץ וגם בעולם. המשמעות היא שבכל שבע שנים בממוצע מוכפלת כמות המטענים המגיעה דרך נמלי הים. בסין, אגב, בכל אחת משש השנים האחרונות נרשם גידול ממוצע של 27% בנפח המטענים. ייתכן שאם יהיה שלום באזורנו ושלום כלכלי עם כל מדינות ערב, נמלי הים של ישראל יוכלו להוות שער כניסה לרבות ממדינות ערב. המרחק של נמל חיפה מבגדד הוא רק 900 ק"מ. המרחק שאוניה צריכה לעבור מנמלי אירופה עד בגדד הוא 7,500 ק"מ. החזון הוא, וללא חזון מדינה לא תתפתח, שנמלי הים של ישראל יהפכו למרכז ולצומת דרכים לסחורות שינועו אל המזרח הרחוק ומדינות ערב ומהם. על פי תחזית לטווח קצר, כדי לענות על הביקוש של כמות המטענים שיעברו בנמלים כבר בשנת 2015 יהיה צורך בהקמת נמל מכולות חדש. מההחלטה על הקמת נמל ועד סיום הביצוע עוברות 10 שנים, מהן 6 שנים לקבלת האישורים הנדרשים ועוד 4 שנים לבנייה, אלו הזמנים המקובלים גם בעולם.
     
נוסף לגידול בהיקפי התנועה של מכולות יש צורך להתאים את הנמל העתידי לגודל של האוניות שנבנות היום ולגודל האוניות שייבנו בעתיד, שקשה לחזותו. כבר היום נבנות אוניות המסוגלות לקלוט 12,000 מכולות, ויש גם כאלו המסוגלות לקלוט 18,000 מכולות. האוניות הללו עדיין לא מגיעות לנמלי הים של ישראל, אולם בעוד 10-15 שנה הן יגיעו, וזה מחייב בנייה של רציפי נמל ארוכים יותר מהרציפים הקיימים. באשדוד נבנו הרציפים באורך של 480 מטר, ובעתיד ייבנו רציפים של 1,000 מטר. בנמל חיפה הוחל עם רציפים של 250 מטר, שגדלו והפכו לרציפים של 700 ו-900 מטר, ובעתיד מתוכנן רציף של 1,100 מטר. כמו כן יש כוונה להגדיל את היקפי הפעילות של משאיות בנמלים. היום פוקדים את הנמלים רק 4,000 משאיות העובדות 12 שעות ביממה. המשאיות לא עובדות בלילה כי מפעלים לא עובדים בלילה. לדברי ברימן, בעקבות פיתוח העורף הלוגיסטי של הנמלים ופעילות המפעלים 24 שעות ביממה, יגיע מספר המשאיות שפוקדות את הנמלים בכל יום לכ- 6,000. ברור כי על מנת להקל את השינוע מהנמלים ואליהם יש לפתח את תשתיות הכבישים והרכבות.


דף הבית | אודות | צור קשר | תקנון האתר